זרימה זו ממחישה את כל הדינמיקה בצורה ברורה:
מי פעיל ומי מושפע
אילו כלים משמשים לשליטה
כיצד הקורבן נפגע
ואיך ניתן להתמודד ולצמוח בסופו של דבר
תוכן עניינים אינטגרטיבי – נרקיסיזם עם סמלים ופירוט מלא
- יסודות הנרקיסיזם
1.1 מהו נרקיסיזם – הפרעה אישיותית הכוללת חוסר אמפתיה, צורך בשליטה והערצה, תכונות של עליונות והשתלטות על סביבת הקורבן.
1.2 תכונות עיקריות של הנרקיסיסט – חוסר אמפתיה, מניפולטיביות, זעם קצר, צורך בשליטה רגשית וכלכלית, הערצה עצמית מוגזמת.
1.3 סוגי אלימות – גלויה (צעקות, איומים), סמויה (דיכוי, שתיקה), "אלימות חירשת" – פגיעה נסתרת ובלתי נראית, שמטרתה לשבור את הקורבן מבלי להשאיר סימנים ברורים.
- מבנה המשפחה הנרקיסיסטית
2.1 דינמיקה משפחתית כללית – היררכיה המבוססת על שליטה, עונש, העדפה ויצירת תחרות בין הילדים.
2.2 חלוקת תפקידים בין הילדים:
הילד המועדף / ילד הזהב – אהוב, מחוזק, כלי להעצמת הנרקיסיסט; זוכה להערכה ולהגנה, ולעיתים משמש כאמצעי לשליטה על שאר המשפחה.
הילד השקוף – חוסר נראות, תחושת חוסר ערך, סובל מהתעללות רגשית ביקורת; משמש "בינוני" לדינמיקה של פיצול.
השעיר לעזאזל – נושא אשמה, סובל לעיתים עבור כולם; מופנה אליו עיקר הזעם או אשמה שלא במקומה.
2.3 יחסי ההשוואה והפיצול בין הילדים – יצירת יריבות, תחרות, קנאה פנימית, חוסר אחדות בין הילדים.
2.4 הורה נרקיסיסטי – אם/אב – מנחה את הדינמיקה, משדר פחד וחוסר יציבות, מבצע שליטה רגשית ומתמרן את הילדים לפי תפקידיהם.
2.5 אח נרקיסיסטי – משתתף בדינמיקה של תחרות ושליטה, לעיתים מחזק את הנרקיסיסט ומפעיל מניפולציות על האחים.
2.6 סבתא נרקיסיסטית – מחזקת היררכיה משפחתית, תומכת במניפולציות, ומחזקת את מעגל השליטה.
2.7 מבנה הנידוי המשפחתי:
סימון הקורבן – בחירת מטרה להדרה, פגיעה ויצירת אשמה.
גיוס המשפחה והמעגל החברתי – יצירת לחץ חברתי הפעלת מניפולציה על הקורבן.
בידוד הקורבן והפצת אשמה – מניעת תמיכה, פגיעה בדימוי עצמי.
יצירת פחד ושמירה על שליטה – שימוש באיומים, זעם, השמצות ודיבור פסיכולוגי חתרני.
- תחבולות ושיטות שליטה
3.1 מניפולציות רגשיות – הפעלת פחד, אשמה, סחיטה רגשית, תלות רגשית של הקורבן בנרקיסיסט.
3.2 עיוות המציאות (גז־לייטינג) – הכחשה, סילוף עובדות, בלבול, יצירת ספקות אצל הקורבן.
3.3 עמלול / התשה מתמשכת – הרחקת הקורבן, פגיעה רגשית מתמשכת, שחיקה נפשית.
3.4 שימוש בעונשים – גלויים וסמויים, כולל דרך "קופים מעופפים" – חיזוק שליטה באמצעות עונש או הפחדה.
3.5 פיצול בין טוב לרע – יצירת היררכיה פנימית, השוואות בין ילדים או קורבנות, התגברות תחרות פנימית.
3.6 שפת החנינה / סליחה / כפרה – סחיטה מוסווית ודרכים לשליטה באמצעות רגשות אשמה.
3.7 שפה משובשת – בלבול מכוון, סילוף מילים, הפעלה פסיכולוגית עדינה להשפעה על הדימוי העצמי של הקורבן.
3.8 הקופים המעופפים – בני משפחה, חברים או קולגות המבצעים את רצון הנרקיסיסט, מבצעים בידוד, הפצת דיבה, ושמירה על היררכיה.
- דפוסי התנהגות וזעם
4.1 "פיוז קצר" – תגובות קיצוניות למילה "לא".
4.2 זעם גלוי – צעקות, איומים, הפעלת כוח מילולי או פיזי.
זעם סמוי – נקמנות, שתיקה, הפעלת לחץ פסיכולוגי.
4.4 השפעת הזעם על הקורבן והמשפחה – פחד, עצבנות, חוסר יציבות נפשית.
4.5 הזדקנות נרקיסיסטית – בדידות, אובדן כוח ושליטה עם השנים.
- חוויית הקורבן
5.1 פחד מתמשך ובלבול – חוסר ביטחון תמידי.
5.2 בידוד חברתי ומשפחתי – מניעת גישה למעגלי תמיכה.
5.3 סחיטה רגשית ואנרגטית – הפחתת אנרגיה פנימית, תלות רגשית.
5.4 אלימות חירשת – פגיעה פסיכולוגית נסתרת, שתיקה, הזנחה רגשית.
5.5 חוויית הילד השקוף – תחושת חוסר ערך, חוסר זכות להשפעה.
5.6 חוויית השעיר לעזאזל – נשיאת אשמה, פגיעה בתדמית, סבל ממושך.
5.7 מאבקי כוח מול אח נרקיסיסט – תחרות, נקמנות והפעלת מניפולציות הדדיות.
5.8 שחיקה נפשית ותחושת חוסר אונים – חוסר אוטונומיה, דיכוי רצון פנימי.
- דרכי התמודדות והישרדות
6.1 הצבת גבולות – הגדרת מה מותר ומה אסור, שמירה על מרחב אישי.
6.2 ניהול תגובות – מניעת הצתת זעם הנרקיסיסט.
6.3 זיהוי ושחרור ממניפולציות – הבנה של הדינמיקה ויצירת מרחק מנטלי.
6.4 התמודדות מול הקופים המעופפים – שמירה על גבולות, פיתוח מערכת תמיכה חיצונית.
6.5 שמירה על חיזוק עצמי ומערכות תמיכה – חיזוק הערך העצמי והעצמאות הרגשית.
6.6 הבנת הדינמיקה הנרקיסיסטית – זיהוי דפוסי שליטה ומניפולציה.
- שחרור והחלמה
7.1 יציאה מקשר רעיל – פיזית ונפשית, הפסקת תלות.
7.2 הצמיחה לאחר היחלצות – גילוי כוחות נפשיים חדשים, חיזוק זהות עצמית.
7.3 חופש פנימי ומימוש עצמי – חיזוק ביטחון עצמי, פיתוח קשרים בריאים.
- סוגי נרקיסיזם
8.1 פתוח / אדיר (Grandiose) – ביטחון עצמי מוגזם, צורך בהערצה, חוסר אמפתיה גלויה.
8.2 סמוי / פגיע (Vulnerable) – רגישות גבוהה לביקורת, הצגת עצמי כקורבן, חוסר ביטחון פנימי.
8.3 אדפטיבי / חבוי (Covert / Adaptive) – מניפולציות עדינות, תחושת עליונות פנימית מבלי להראות.
8.4 חתרני (Malignant) – שילוב של נרקיסיזם פתוח עם אלימות פסיכופטית, שליטה מוחלטת, פגיעה קשה בקורבנות.
8.5 חבוי במשפחה (Family / Covert) – שימוש בילדים, נידוי, פיצול, הפעלת הקופים המעופפים.
- פצעי ילדות הרגשת תיעוב עצמי
9.1 תיעוב עצמי כתוצאה מהתעללות – תחושת חוסר ערך, אשמה, בושה.
9.2 פגיעות רגשיות מוקדמות – הילד השקוף מול הילד המועדף, השעיר לעזאזל, נידוי.
9.3 השפעות על חיי המבוגר – קשיים בקשרים אינטימיים, חוסר ביטחון, תחושת ניכור.
9.4 דרכי ריפוי וחיזוק עצמי – עבודה פנימית, תמיכה חיצונית, מודעות למניפולציות.
- דברי השטנה
10.1 מהות דברי השטנה
הפצת דיבה, שמועות והאשמות כוזבות על הקורבן.
יצירת דימוי שלילי כלפי הקורבן בעיני המשפחה, חברים והסביבה.
חיזוק שליטה על הקורבן דרך פגיעה במעמדו החברתי והנפשי.
10.2 סוגי דברי השטנה
השמצות אישיות – פגיעה בכבוד, בערך העצמי ובתדמית.
טשטוש האמת – סילוף עובדות או המצאת מציאות מעוותת.
העלאת ספקות לגבי נאמנות הקורבן, כישוריו או החלטותיו.
הפצת שמועות במעגלי המשפחה, חברים או קולגות.
10.3 הפעלת דברי השטנה בתוך המשפחה
גיוס בני משפחה, חברים או "קופים מעופפים" להפצת ההשמצות.
בידוד הקורבן, יצירת תחושת ניכור ובידוד רגשי.
קידום הילד המועדף על חשבון הקורבן.
שימוש בהשמצות כפקטור להחדרת פחד ולשמירה על היררכיה משפחתית.
10.4 השפעת דברי השטנה על הקורבן
חוסר ביטחון עמוק תסכול מתמשך.
בידוד חברתי ומשפחתי והפחתת תמיכה חיצונית.
בלבול לגבי מציאות והערכת העצמי.
פגיעה בדימוי העצמי, תחושת אשמה וחוסר אונים.
10.5 דרכי התמודדות עם דברי השטנה
זיהוי הדברים כחלק מדינאמיקה נרקיסיסטית ולא כהערכה אמיתית.
הצבת גבולות ברורים מול המשפחה ומעגלי התמיכה החיצוניים.
חיזוק תחושת ערך עצמי ועצמאות רגשית.
שמירה על קשרים בריאים מחוץ למעגל המשפחתי הרעיל.
מאת שלי פורמן
