איך מתנהלים מול הורה נרקיסיסט?
אלימות גלויה מול אלימות נרקיסיסטיתכשנעשה מעשה אסור וברור, כמו פגיעה מינית או תקיפה פיזית –
החברה יודעת לזהות, להגדיר ולגנות מיד את הפגיעה.
לעומת זאת, אלימות נרקיסיסטית –
השפלה, חבלה באירועים חשובים, שליטה רגשית, מניפולציות –
היא “חירשת”, שקטה ובלתי נראית לסביבה.
אין סימנים כחולים, אין כתבה בחדשות, אבל הנזק הנפשי עמוק ומתמשך 
הילד/הבן/הבת חווה חוסר אהבה, ביטול, בושה ובדידות,
ובעוד שהחברה מתקשה להכיר בזה כאלימות,
הנפש סופגת מכות אמיתיות 
אמא שעשתה דבר איום לבת שלה – גם אם זה לא מעשה פלילי – יכולה לפגוע בצורה הרסנית.
לדוגמה: אמא של דנה הרסה לה את יום חתונתה – היום שהיה אמור להיות היום השמח ביותר בחייה.
עתה דנה מבינה שהיא כועסת מאוד על אמא שלה, אך אינה יודעת כיצד להתנהל מולה.
מצד אחד היא חוששת לנתק את הקשר – משום שאמא נקמנית ורעה –
ומצד שני עדיין נותר בליבה מקום קטן שאוהב אותה ולא רוצה לנתק את היחסים.
אם גדלת עם אמא נרקיסיסטיתכנראה שעברת ילדות כואבת וקשה.
אין להורה נרקיסיסט הזדהות אמיתית עם ילדיו.
לעיתים אין לו מודעות להשפעתו, ולעיתים הוא פשוט לא רוצה להיות מודע.
על הילד להורה נרקיסיסט לוותר על כל צרכיו – כי הכל סובב סביב ההורה וצרכיו.הילד הוא הבוגר האמיתי במערכת היחסים הזאת, נושא עימו כאב נפשי רב ובדידות איומה.
המסכה מול הסביבהאנשים סביבו סבורים שההורה אדם מקסים, נחמד ונעים.
ההורה יפעל בכל דרך למשוך תשומת לב מהסביבה –
ויעמיד פנים של הורה מתחשב, דואג ואכפתי.
הסביבה תיפול לקסמיו המזויפים – והילד יוותר בודד.
הילד לא יספר לאיש על המתרחש, כי ירגיש בושה ויסתיר את האמת.למרות ההקרבה העצומה – ההורה לא יאהב אותו באמת.
האמת הכואבתחשוב להבין: ההורה אינו מסוגל לאהוב את הילד –
כי הוא אינו אוהב את עצמו.
זהו הורה חסר ביטחון עצמי, השונא ומתעב את עצמו.
הילד יחוש צער על כך שהוא מנוצל לצרכי ההורה.בשעת צרה – ההורה יתעלם, לא יעזור ולא יקשיב.
ואם הילד יצליח – ההורה ינסה לחבל בהישגיו או לזקוף את הקרדיט לעצמו.
כבוגרתעלייך להבין שהיחסים עם הורה נרקיסיסט יהיו תמיד יחסים של קונפליקט.
זה לא קשור אלייך – אלא להפרעה שהוא נושא בקרבו.
ההכרה במצב כואבת – אך חיונית:
יש חוסר יכולת אמיתית מצד ההורה לראות אותך ולאהוב אותך.
יש הורים נרקיסיסטים שעם השנים נהפכים לגרועים יותר.
המערכה הבלתי נראיתילד שגדל עם הורה נרקיסיסט –
גם האנשים שמסביבו (כמו בן/בת זוג של ההורה) לרוב מושפלים, תלותיים או מנסים לשרוד בעצמם.
לכן הם כמעט אף פעם לא יעמדו להגנת הילד.
שוב – הילד נותר לבדו במערכה מול ההורה המתעלל.
הילד וצרכיו הופכים להיות בלתי נראים ובלתי חשובים.גם עצם הבעיה של ההורה הופכת לבלתי נראית בעיני אחרים.
ואם הילד יספר – אנשים עלולים לשפוט אותו בחומרה, כי מי שלא חווה זאת – לעולם לא יבין.
מסר מסכםאם זה היה עברך – זה לא אשמתך.
את לא לבד, את לא מקולקלת, ויש לך זכות מלאה להציב גבולות ולהגן על עצמך.
יחד עם עזרה מקצועית ותמיכה נכונה – אפשר לבנות חיים בריאים וחופשיים יותר, גם אם ההורה לא משתנה 
.
. עכשיו רגע בשבילך אם את קוראת את השורות האלה ומרגישה שהן נוגעות לך בלב, אולי אפילו מעלות דמעות –
דעי שאת לא לבד.
קחי נשימה עמוקה 
הרשי לעצמך להרגיש מה עולה בגוף ובנפש, בלי לשפוט.
גם אם הפצע עמוק – הוא לא מגדיר אותך. אפשר לרפא, לבנות קשרים בריאים למצוא אהבה אמתית.
את לא ילדה נעלמת, את נשמה חזקה ששרדה, מה שאת מרגישה הוא לגיטימי.
הרבה שורדים מרגישים אשמה על כעסם, גם לכעס יש מקום, הוא חלק מתהליך.
את לא לבד,
את לא אשמה,
את לא מקולקלת,
מה שעברת לא מגדיר אותך –
הוא רק מסביר כמה את אמיצה.
מגיע לך להיות נראית, אהובה ומוגנת.
את יכולה לבחור ריפוי,
גבולות וקשרים טובים יותר – זה אפשרי, גם עם ההורה לא משתנה.
שתפי אותנו בתגובות או בהודעה אישית –הסיפור שלך יכול לעזור לאחרות להבין שהן לא לבד,
ויכול להפוך את הכאב שלך לכוח ולתמיכה עבור מישהי אחרת 
כדי שיהיה לך קל יותר לכתוב, הנה כמה שאלות מנחות:
מה את מרגישה כשאת קוראת את הטקסט הזה? מה היה הרגע או המצב הכי קשה שחווית מול ההורה? איזה צעד או תובנה עזרו לך לשמור על גבולות או להרגיש יותר חזקה? מה היית רוצה לומר היום לילדה שהיית פעם?כל תשובה – קצרה או ארוכה – היא יקרה ומשמעותית 
יחד נוכל ליצור כאן מקום בטוח של שיתוף, הכלה והקשבה
מאת כרמי גלי'ה ליבוביץ'